מחברת הלב מאת לורי נלסון ספילמן (סוקרת: רחל ביו) לא דורג.

מאת רחל ביו

"בחיים לפעמים צריך להחזיק חזק, אבל רוב הזמן צריך דווקא להרפות"

העלילה

העלילה ב"מחברת הלב" עוסקת באריקה בלייר, סוכנת נדל"ן מצליחה וגרושה שיש לה שתי בנות בנות 19: קריסטין בתה הביולגית, המכונה גם "הנס שלי" ואנני, בתה המאומצת שחשה שונה עקב מוצאה ומראה העגלגל. שלושתן חברות טובות ומסתדרות יפה ביניהן. אריקה אפילו העניקה לכל אחת מבנותיה מחברת, הקרויה מחברת הלב, ובה ציטוטים מעוררי השראה ומעין טיפים לחיים טובים יותר שהיא עצמה קיבלה מאימה המנוחה בהיותה נערה.

בוקר אחד משנה את מהלך חייהן השקט של בנות בלייר. אריקה שממהרת לעבודה מסרבת להקפיץ את בנותיה לקולג' ומבקשת מהן לקחת את הרכבת. אנני, שהושעתה מהקולג' ולא סיפרה על כך לאימה, אומרת לאחותה שהיא לא תיסע איתה וכך יוצא שקריסטין נוסעת לבד ברכבת שעוברת תאונת רכים קשה. קריסטין נהרגת במקום.
אריקה ואנני מאשימות כל אחת את עצמה במותה של קריסטין, אך חושבות שהאחת מאשימה את השנייה (כלומר אנני בטוחה שאריקה כועסת עליה ומאשימה אותה ולהפך). גם האבל שכל אחת חווה באופן אישי מרחיק ביניהן ויחסיהן הטובים מתקררים. אנני, שבלי סיבה מיוחדת, מאמינה שאחותה חיה וכי הייתה טעות בזיהוי הגופה נוסעת לעיירת ילדותה של אריקה לבדה ומבקשת מאימה להתרחק ממנה קצת. בהמשך היא אף תגדיל את המרחק הפיזי ביניהן. בינתיים אריקה מנסה להתאושש מכך שהיא איבדה את שתי בנותיה האהובות ומנסה להשלים עם עברה הכואב שכולל בתוכו טראומה משפחתית.

דעתי על הספר

קראתי את הספר לפני יום כיפור כך שהמסרים שבו באו לי בזמן וחלחלו היטב לתוכי. בעיקר המשפט על כך שלפעמים צריך לדעת להרפות. למרות זאת מדובר בספר סכריני וקיטצ'י מדי שלא מחדש ולא מפתיע הרבה.
כתיבתה של נלסון ספילמן יפה וניכר כי היא אוהבת את הדמויות שלה. היא מנסה להוציא אותן טובות מדי ולפעמים זה קצת עולה באמינותן.
למשל קטע בו אנני או אריקה רבו ממש וצעקו זו על זו מעל מנת לפרוק את אשר על ליבן או להשתחרר. הן תמיד כל כך נחמדות וחמודות שזה לא אמין במיוחד וחבל.

כן אהבתי את מוטיב האבידה והחיפוש שבה בעקבותיה בספר. אריקה מרגישה שאיבדה בת אחת בתאונה ובת נוספת שברחה ממנה. היא מחפשת אחריהן באופן פיזי ונפשי אך מבינה שגם היא בעצמה בת אבודה ועליה למצוא קודם כל את עצמה ולהשלים עם עברה ועם הטרגדיה המשפחתית שחוותה.

הספר מלא בשקט ובשתיקות בין אריקה לבתה. כשהאחת מנסה לדבר השנייה משתיקה אותה ומסרבת להקשיב לה. כמו כן, בשלב מסוים אנני חוסמת את השיחות מאימה ומסרבת לדבר איתה לגמרי. הדבר יוצר ומגדיל את הפערים ביניהן ובונה את העלילה שלאט לאט הופכת למעניינת יותר.

זהו ספר מתוק ונחמד. דומה לנושאים בספריה האחרים של נלסון ספילמן שכבר קראתי והאמת שנהניתי ממנו בעיקר בגלל הטיימינג בו הוא נקרא.

לרכישת הספר הדיגיטלי לחצו כאן ולרכישת הספר המודפס לחצו כאן

מה חשבת על הסקירה? אשמח לקבל דירוג

השאר/י תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>