מחול ואפר מאת איימי הרמון (סוקרת: אביגיל פולק כהן) לא דורג.

מאת אביגיל פולק-כהן

בתקופה ארורה בה שנאה והשמדה היו מנת חלקם של העם היהודי, שני אנשים משתי דתות שונות מוצאים את החיבור ביניהם ומראים לנו שאפשר גם אחרת.

שנת 1929, לפני שהיטלר שלט באיטליה. אווה ואנג'לו. היא יהודיה שאינה מודעת ליהדותה והוא נוצרי ילד קטוע רגל, נכדם של השכנים המגיע להתגורר בבית אביה של אווה. שניהם ילדים צעירים והחיים לפניהם והרוע אינו מנת חלקם. בעוד אווה חובבת מוזיקה אנג'לו מבחינתו מתעד להיות כומר.

חייהם מתהפכים עם שליטתו של היטלר באיטליה. חיי היהודים הופכים לסיוט בעוד אווה ואנג'לו מתקרבים מעבר למה שמותר. האהבה ביניהם אינה עוד כשל אחים והתשוקה מאיימת להתפרץ.

אנג'לו מחליט ללכת בדרך הכמורה ואווה מחליטה להתרחק ממנו. החלטה גוררת החלטה, קושי גורר קושי והאהבה הזו בין ים השנאה מסביב כאילו משמשת כטיפה של אופטימיות. לאורך כל הדרך יחליטו השניים החלטות גורליות וכואבות. ברקע, אכזריותם של אלה ששונאים ומשמידים ויחד הספר הזה הופך למארג של רגש, הזדהות, אופטימיות ואהבה.

הדמויות בספר מדוייקות, עמוקות ומשקפות מציאות.

אווה, ילדה חובבת מוסיקה, אוהבת לחיות, לצחוק, לפלרטט. אבל ברגע אחד מתחת לילדה/נערה הזו שלא התעניינה בפוליטיקה מתגלה אשה נחושה. נחושה לאהוב ונחושה לעזור. אנג'לו הביישן, המרוחק מעט והקשוב. מילד עדין הפך לגבר עדין אך אסרטיבי. זה שלא חושש לעזור ולסכן את חייו ורק ליבו מלא בהיסוסים.

שאר הדמויות כמו הראשיות מעצימות את העלילה ולמרות שמדובר בסיפור שאינו אמיתי הרי שהעובדות אמיתיות ונכונות וכל דמות נדמה כי היתה קיימת במציאות.

זה סיפור מרתק ומרגש על אהבה בתקופה ארורה, על החלטות בזמן מלחמה, על התחבטות הלב והגוף, על הרצון לשרוד, לחיות, לאהוב.

מה חשבתן על הסיקור? כתבו לנו (גללו מטה לתחתית הסקירה). לסקירות נוספות של אביגיל לחצו כאן ולרכישת הספר לחצו כאן

מה חשבת על הסקירה? אשמח לקבל דירוג

השאר/י תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>