מנוול יפיפה מאת כריסטינה לורן לא דורג.

מאת אליס סנקביץ'

קלואי היא מתמחה של בנט ראיין. דווקא מכל המשפחה הנחמדה שהיא מכירה כל חייה, היא נפלה על האח הכי רשע , יהיר וקשה מכולם. אמנם הם עובדים יחד ומכירים שנים, אבל הוא מקפיד שהיא תקרא לו מר ראיין ודואג למרר את חייה. התפנית מגיעה כשהוא מעביר אצבע במעלה הירך שלה.
משיכה חייתית של השניים מעבירה אותם ליחסי מין שאי אפשר לדעת האם היא שונאת אותו, או רק נגעלת מעצמה שהיא נמשכת אליו כל כך. היחס שלו אליה לא משתנה וגם כנס ששניהם משתתפים בו לא מיישר את ההדורים ביניהם. היא קנאית לעצמאותה ולהישגיה בעבודה ואינה רוצה שיתקבל הרושם שהיא סללה את דרכה דרך מיטתו של הבוס.

על הדמויות והכתיבה

קלואי היא בחורה שנחשבת כחכמה ואינטליגנטית רק מכיוונם של הגיבורים האחרים בסיפור. זה שאומרים על גיבור שהוא חכם אינו מספיק. צריך גם להראות את חכמתו ולהפגין את כישוריו. פה לא סופקה הסחורה. זו רק דעתם של הגיבורים האחרים בספר. לא ראיתי אף תכונה שלה שאפשר לציין לשבח. מלבד גוף מדהים או ידע בקניית לנז'רי מפוצץ, היא לא הראתה לי עומק, שנינות או ברק כלשהו.
בנט ראיין התגלה כאגו מניאק חולה שליטה, נאד נפוח ויהיר. שום דבר שאפשר לחלום עליו.
הכתיבה הייתה זורמת, למרות שאין כל עלילה.

ספר כחול, שופע סצנות סקס. רק בסוף הספר הם הגיעו למיטה. השאר היה על שולחנות, כסאות, חלונות ועוד. ללא ספק דמיון רב הושקע בתיאורי האקרובטיקה שם.
פרווה.

לרכישת הספר לחצו כאן

מה חשבת על הסקירה? אשמח לקבל דירוג

השאר/י תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>