רגשות משוחררים מאת ג'ולי כהן (סוקרת: רותם אשכנזי) לא דורג.

סיקור מאת רותם אשכנזי

העלילה

ג'יין, ראש צוות קריאייטיב בחברת פרסום, גילתה לאחרונה שהארוס שלה בוגד בה ונפרדה ממנו. היא מקבלת לידיה את האחריות ליצירת קמפיין נחשק למי קולון והדוגמן שנבחר לפרסום המוצר הוא לא אחר מאשר ג'יי ריצ'רד – שמו הבדוי של ג'וני/ג'ונתן קול, חבר ילדות של ג'יין איתו היא מתכתבת ומתייעצת שנים רבות. ג'וני בכלל לא אוהב לדגמן אבל עושה זאת כדי לכסות את החובות שהשאיר אביו לאחר שהלך לעולמו, ומשתמש בשם הבדוי על מנת לשמור על פרטיותו. האהבה הגדולה שלו היא מחשבים. כתיבת נוסחאות באופן מופשט פשוט עושה לו את זה.

ג'וני מגיע ללונדון כג'יי ונפגש עם ג'יין על מנת למלא את חלקו בפרוייקט הפרסום. הם קובעים להיפגש לדייט. כשג'יין שואלת את ג'וני בצ'ט איך עליה להתנהג בדייט, מה עליה ללבוש ומה הפנטזיה הפראית ביותר שלו – היא לא יודעת שג'יי הוא ג'וני. ג'וני בטוח שהיא יודעת, הרי הוא שלח לה הודעה בנושא כשהיה ברכבת בדרך ללונדון.

מה קורה כשג'יין מגלה שג'יי הוא ג'וני? מה הייתה הבקשה המוזרה של ג'יין ואיך ג'וני הגיב אליה?

דמויות

ג'יין מאוד מבלבלת מבחינת הביטחון העצמי שלה. לפעמים היא מצטיירת כחסרת ביטחון והססנית ולפעמים אי אפשר להבין מאיפה החוצפה והאומץ שלה.

ג'וני רצה את ג'יין עוד כשהיו חברים בילדותם. במהלך הספר ג'וני מצטייר כאדם רגיש שיעשה כל דבר שמושא אהבתו תבקש ממנו בשביל כל סיכוי שיהיו יחד.

אין דמות משנה בולטת בסיפור. ישנה דמות שמלווה אותנו כמעט לאורך כל הספר והיא של טום- מנהל סוכנות דוגמנים מצליחה מאוד אליה ג'וני שייך. טום גם חבר קרוב של ג'וני ואיש סודו בנוגע לזהותו.

תרגום, שפה ועריכה

ככלל, התרגום טוב והקריאה זרמה. אבל – וזה אבל גדול – למה רשום "להדפיס" במקום "להקליד"? לא הבנתי איך ג'וני הדפיס הודעה וג'יין ראתה אותה מיד, הרי הם לא באותו מקום… רק לאחר שהמשכתי לקרוא והמילה הופיעה שוב ושוב הבנתי למה התכוונה הסופרת. זה אולי נשמע קטנוני, אבל מכיוון שהמילה הופיעה בתדירות גבוהה זה הפריע לי מאוד למהלך הקריאה.

בהתכתבויות בין ג'יין לגו'ני לא היה כתוב מי כתב מה ומתי יש מעבר למחשבה של אחד מהם ולא מדובר בחלק מההתכתבות. בעיקר בארוכות שביניהן היה קשה לעקוב ולהבין.

דעתי האישית

העלילה לא מסופרת מנקודת מבטה של דמות כלשהי, מה שאיפשר לספר על מספר אירועים גדול יותר (סיטואציות שג'יין נמצאת בהן ולא ג'וני וגם להפך).

היו דברים שלא היו ברורים לי לחלוטין, בעיקר בתחילת הספר: ג'יין קראה את ההודעות שג'וני שלח לה לגבי זהותו? ג'יי או ג'וני זה הדוגמן? לקח זמן עד שהדברים התבהרו. אם בסמוך לדברים הללו הייתה עוד שורה שבה יצויין המידע – זה היה עושה סדר.

הסקס, שאין הרבה ממנו, מפורט בצורה שגרמה לי להרגיש כמו זבוב על הקיר ואפילו להיכנס לראשה של ג'יין.

הספר הזה קצר לעומת הרבה ספרים אחרים- מה שבהחלט מהווה יתרון. אני לא יכולה לומר שמדובר בספר איכותי, אבל למי שמחפשת ספר לא ארוך ולא מסובך- אני ממליצה עליו.

לטעימה ורכישה של הספר באתר בוקסילה

מה חשבת על הסקירה? אשמח לקבל דירוג

השאר/י תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>