536 0
536 0

דילמת הדילמות. ספרים חדשים יוצאים לאור בעברית ובאנגלית כמעט כל יום… אז איך בוחרים מה יהיה הספר הבא שנקרא? איך בוחרים מה לקרוא? שאלנו את הסוקרות המהוללות של הלוחשות לספרים על פי מה הן מחליטות לבחור את הספר הבא אותו הן יקראו והנה מה שהיה להן להגיד:

רותם אשכנזי

אז מה גורם לי לבחור את הספר הבא…?

אין לי כללים מסודרים לזה. פעם זה לפי עניין בעלילה מסויימת ופעם זה לפי תור (“ספר מס’ 634 מתבקש לגשת ל…”). בתקופה האחרונה בחירת הספר הבא מתחלקת לשניים:

1. צורך ממשי בקריאת ספר (כי כמה מאמרים אני יכולה לקרוא במסגרת הלימודים? יש גבול להתעללות);

2. דמויות מהספרים שקוראות לי מהמדף. בחיי. פטריק מ”לעיניי בלבד” קרא לי במשך כמה ימים עד שלקחתי את הספר שלו.

פעם יכולתי להגיד שאני קוראת בעיקר בלילה… אבל בתקופה האחרונה שעות השינה שלי מנוצלות לטובת לימודים, אז אני קוראת בזמן נסיעה באוטובוס או אחר הצהריים. אם אני מחליטה להוריד עוד ממכסת שעות השינה שלי- כנראה שהספר ממש טוב. ספר פחות טוב יגזול ממני פחות שעות שינה או יחכה לשעות היום. כמעט תמיד אני לוקחת ספר איתי בתיק, גם אם אני לא בטוחה שיהיה לי זמן לקרוא אותו.

למה אני קוראת?

כי אני נהנית מזה. ספרים הם מקום מפלט בשבילי ופעמים רבות מרגיעים אותי מהלחץ של היומיום, לא משנה מה העלילה. אני מתנתקת מהמציאות ועוברת למציאות אחרת באופן זמני – ולא פעם לוקחת ממנה דברים לחיי.


שירי קרני

איך אני עומדת לבחור את הספר הבא שלי?

התשובה לכך היא שאין תשובה אחת חד משמעית. מי שיראה את הספרייה הפרטית שלי לא יוכל שלא להבחין בכך שיש בה ספרים רבים שאין להם קשר אחד לשני. אני מאוד אוהבת לגוון בקריאה, לא יכולה לקרוא יותר מדי מאותו הדבר. יש לי מקום מועדף בלב לז’אנר הרומנטי, אבל אני משתדלת לקרוא גם מתח, פנטזיה, ספרי נוער וסיפורים אמתיים.

אז איך אני בוחרת את הספר הבא שלי?

קודם כל, הוא בטוח יהיה שונה מאוד בסגנון מהספר הנוכחי שאני קוראת. נוסף על כך, לספרים שכבר נמצאים בבעלותי תמיד יש עדיפות ראשונה כשאני בוחרת ספרים לקריאה (אני מאוד משתדלת לא לקנות הרבה ספרים, כיוון שיש לי המון ספרים שכבר מחכים לי שנה ויותר בספרייה הפרטית שלי). מבינם, אבחר ספר שיתאים למצב הרוח שלי – אם אני במצב רוח רע וצריכה מפלט בצורת ספר, אלך על קומדיה קלילה, אם אני במצב רוח לספר לא תבניתי, אלך על ספר נוער (אלו נוטים להיות מפתיעים ושונים משאר הספרים) או על כל ספר אחר ששמעתי עליו שהוא מפתיע ושונה. בתור סוקרת, גם למדתי מה אני מחפשת כקוראת ולאילו אנשים יש טעם דומה לשלי. פעמים רבות בחרתי בספר בגלל שהוא קיבל המון שבחים מאנשים שאני סומכת על האמינות שלהם ומתחברת לטעם שלהם.

מתי אני קוראת וכמה אני מוכנה להקריב בשביל שעות הקריאה שלי?

טוב, זה כבר תלוי בתקופה ובאנרגיות שיש לי. כשיש לי זמן פנוי, אני מנצלת את מרביתו לקריאה. החלק הבעייתי מגיע כשאין לי זמן פנוי, כי כמכורת קריאה, אני חייבת להיות תמיד באמצע קריאת ספר כלשהו – אני קוראת בנסיעות, אני קוראת לפני השינה (וככה למשל שמונה שעות שינה מתוכננות הופכות לשלוש שעות שינה בפועל), אני קוראת כשאני צריכה לעבוד ולעשות דברים – אני קוראת כל עוד הספר שאני קוראת כתוב מספיק טוב כדי שאדבק אליו ולא אוכל לעזוב אותו.


אליס סנקביץ’

אני קוראת כל יום וכל היום. למזלי אני נמצאת בעבודה שמאפשרת לי קריאה גם בעבודה. עוד מזל שלי שאני מאוד זריזה. כאשר אני מסיימת את המטלות שלי בעבודה אני חוזרת לספר. בין עמוד לעמוד אני קובעת פגישות, כותבת מיילים וחוזרת לקרוא. הטאבלט פתוח כל הזמן לפני. מזפזפת בעיניים בין הטאבלט למחשב. וכאשר מסיימת את העבודה, צוללת חזרה לספרים. בערב שוב קוראת. לא זוכרת מתי הדלקתי טלוויזיה כשאני לבד בבית. רק ספרים.

כשאני בתור למשהו או מחכה למישהו, פותחת את האפליקציה בטלפון וממשיכה לקרוא. חולה על זה שהבת שלי גרה באוסטרליה, מה שאומר לגבי ימים שלמים לשבת בטיסה ולקרוא… יכולה כך להקיף את העולם.

כשאני מסיימת ספר טוב אני כל כך קשורה רגשית ונפשית עד שקשה לי להרפות ואז אני פשוט מתחילה אותו מהתחלה…


דולב בן ארוש

אני קוראת המון, כשאני אומרת המון אני מתכוונת להמוןןןן. מכורה. יכולה להגיע בלי מאמץ לחמישה ספרים בשבוע. ההספק הזה טומן בחובו קריאה בכל מקום בכל זמן, בעיקר בערבים לתוך הלילה (שינה זה לחלשים). אפילו כשאני מנקה את הבית אני שומעת ספרי אודיו, מכורה כבר אמרתי?

את הספרים שלי אני בוחרת על פי כריכה ותקציר. כל ספר חדש שיוצא, אני מיד קוראת את התקציר שלו, ובודקת ציונים בגודרידס כשמדובר בספר מתורגם. לעיתים אני שומעת המלצות חמות על ספר מסוים ומכניסה אותו לרשימת הקריאה הבלתי נגמרת שלי.

אני קוראת מהר, לא במתכוון כמובן, לפעמים אני מצטערת שהספר נגמר לי  כל כך מהר. כשאני קוראת ספר טוב, לפעמים אני מוצאת את עצמי אומרת לעצמי תוך כדי הקריאה “תאטי, עוד רגע הספר יגמר”.

אני משתדלת תמיד ליהנות מדברים, בעיקר בספרים קשה מאוד לאכזב אותי. אני מוצאת את הטוב שבספר ומתרפקת עליו. אם הספר לא טוב אני מתקשה להפסיק, אך מוצאת את עצמי מדלגת דפים לראות כיצד מתפתח.

אני אוהבת לקרוא ספרים מז’אנרים שונים, אך בשנים האחרונות התמכרתי לז’אנר הרומנטי. אוהבת בעיקר ספרים שמטלטלים אותי רגשית ושגרמים לבטן שלי להתכווץ בציפייה.


מאיה קראוס – ברדה

תהליך בחירת ספר עבורי מתחיל מהכריכה, הכריכה חייבת למשוך את עיניי כדי שארים אותו מהמדף, לאחר מכן אני קוראת את התקציר ואם הוא מעניין אותי, אני מדפדפת בספר, קוראת קצת את ההתחלה כדי לזהות אם אני מתחברת לסגנון הכתיבה.

ישנם ספרים שאני קוראת בנשימה אחת כמו למשל סדרת פרש הברונזה, זה היה לפני שנים, אני זוכרת לילות ללא שינה ועיניים טרוטות למחרת בעבודה. וישנם ספרים מרתקים שאני קוראת בהפסקות רק כדי שלא ייגמר. היו לא מעט ספרים שנמשכתי אליהם, אך אכזבו אותי ונטשתי בהתחלה.

לפני שנחשפתי לז’אנר הרומנטי אירוטי, נהגתי לקרוא בעיקר ספרי מתח וספרים ישראליים אותנטיים. עם פרוץ תסמונת פיפטי לעולם, אני משתדלת לבחור לקריאה ספרים שאינם מביאים חיקוי זול לחמישים גוונים של אפור, אך יש רבים כאלה לצערי.

אני קוראת במיטה או במרפסת, בסופי שבוע ובלילות ובעיקר בתקופה שאני לא כותבת בעצמי. מאז שנחשפתי לספרים הדיגיטליים הקריאה בטאבלט יותר נוחה עבורי (מגדילה את הפונט), אך ישנם ספרים שאני חייבת שיהיו על המדף בספריה ואני לא מוותרת על ריח הדפוס המשכר.


אילור צבר

כשאני בוחרת ספר אני בוחנת 3 פרמטרים:

  1. הכריכה- חייבת למשוך את העין כדי שאעיין בספר. מבחינתי היא חלק בלתי נפרד מהספר והיא אמורה לשקף את תוכן הספר.
  2. התקציר צריך למשוך אותי. לא ארוך ומעיק ולא קצר מדי ומלא ביקורות ושבחים במקום לספר על מה הספר. אם הוא כתוב היטב אני עוברת לשלב ה-3.
  3. לפעמים אני פותחת דף אקראי בספר וקוראת כדי לראות אם אני מתחברת לכתיבה.

לרוב אני קוראת בערבים לפני השינה (קוראת אל תוך הלילה רק אם ביום המחרת אני בחופש) אבל כשאני נוסעת לעבודה באוטובוס אני חייבת לקרוא. כשהייתי סטודנטית ונסעתי שעה וחצי לכל כיוון הייתי ‘מפרקת’ ספרים ביום אחד. ותאמינו או לא אבל בתקופות הכי לחוצות שלי (לדוגמא תקופת מבחנים) אני מרגישה את הצורך לקרוא הרבה יותר וגם עושה זאת.


רינת יגל

החשיפה שלי לספרים היא בדרך כלל מפרסומים ברחבי הרשת, ההוצאות, מכירות מוקדמות פוסטים בפייסבוק ועוד.

הכריכות אני מודה מוסיפות ערך מוסף גבוהה במשיכת תשומת הלב שלי לגבי ספר. אבל אני תמיד, תמיד אקרא את התקציר ובדרך כלל גם אקרא את הפרק הראשון. הפרק הראשון הוא מבחינתי מפתח וקליק ראשוני ביני לבין המשך קריאת הספר, אם השפה זורמת כמו שאני אוהבת ללא ספק אני אקרא אותו – זה חשוב לי מאוד כי אני לא אוהבת לנטוש ספרים באמצע ותמיד נותנת צ’אנס לספר.

החשיפה שלי לקבוצות קוראים ותולעי ספרים, כמוני, בהחלט משפיעים עליי לקראת הספר הבא כשאני רואה המלצות מהם. ישנם כאלה שאני כבר יודעת שיש לנו טעם זהה בספרים ואז אין מצב שאני לא אקרא את הספר שאותם חברים ממליצים.

כשאני קוראת ספר למעשה אני כבר יודעת איזה ספר הוא הבא אחריו, כי לא תראו אותי בלי ספר בכל ערב. אני בהחלט מנהלת רשימות תיעדופים לצורך העניין והשליטה במצב.

עדיפות –דרך נוספת שלי לבחירת ספר כמו: עדיפות לז’אנר הרומנטי, מתח-רומנטי, פרוזה, ספרים מתורגמים ובשנתיים האחרונות ישנן כמה סופרות כחול לבן שהן כבר ברשימות הפייבוריטיוט שלי, כך שיש להן מקום נכבד אצלי, ובתקופות בצורת יש לי כל כך הרבה ספרים באנגלית להשלים.

הרגל “מגונה” שלי, וטוב לי לסקירות, בדרך כלל, הוא לצטט משפטים שכבשו את ליבי או משכו את תשומת הלב שלי, כאלה שנותנים לי לרגע תובנה או שתיים על החיים ולפעמים הם יכולים להדהד עוד הרבה אחרי אצלי בראש. ** מילים בהחלט יכולות לעשות לי את זה**.

הרגל הקריאה שלי הוא למעשה טקס. אני אוהבת לסיים את כל מטלות הבית שלי, אחרי יום עבודה, להתקלח ולהתכרבל מתחת לשמיכה להניח את “כרית הקריאה” שלי מאחורי הראש, כן, יש לי כזאת היא נותנת לי זווית ומנח מדוייק לקריאה ויחד אנחנו מפליגות לתוך השעות הקטנות של הלילה או הבוקר. מבחינתי המשפט “שינה היא לחלשים” היא לא קלישאה, כי כשמדובר בספר טוב תמיד יהיו לי לילות לבנים, ולפעמים “שעות לבנות” כשיש ספר שאני לא יכולה להניח מהיד.

אחרונים שסיימתי בלילה: “קולו של ארצ’ר”, “לב בקופסא”, “התינשאי לי”, “כשניפגש שנית”.


לירן קול

אז…. איך אני בוחרת מה יהיה הספר הבא שלי? Goodreads הפך להיות חברי הטוב ביותר ותמיד מגיע עם המלצות טובות. גם קהילת הקוראים ב- Ytube התגלתה כמועילה במיוחד.

ראשית, אני כמעט אף פעם לא מתייחסת לתקצירים. אני אוהבת להיכנס לתוך ספר בצורה “עיוורת”, כלומר מבלי לדעת שום דבר על העלילה או על הדמויות. אני כן מעדיפה לדעת אם הדמות הגברית עוסקת במשהו שמושך ומעניין אותי, כמו אנשי צבא וכוחות הביטחון ככה שקו העלילה שאני מעוניינת בו יכלול גבר אלפא, אמיץ, אחד כזה שיעשה הכל כדי לשמור על היקרים לו ולא יזיק אם יגיע רכוב על אופנוע.

אני תמיד אבחר בספרים שגורמים לי לחשוב. עלילות קלילות על רומנים במשרד או על מגרש ספורט לא מדברים אליי. אעדיף להיות מרותקת עם רומן פשע, מותח ומכאיב. כן, עלילות עצובות ונוגעות ללב לא מרתיעות אותי ו… אולי תתפלאו, אבל גם סוף עצוב לא מפחיד אותי. אין דבר שעושה אותי יותר מאושרת מאשר לתפוס את הכרית שלי באמצע הלילה ולבכות את נשמתי לתוכה עד שאינני מסוגלת לקרוא בגלל הדמעות.

In this article

הצטרף לשיחה