6 ספרים על אהבה חד מינית שאתן חייבות להכיר

1185 1
1185 1

מאת שירז חורב-לביא ודקלה פירסט

שירז חורב-לביא

חודש יוני היה בסימן חודש הגאווה. לברזילאים יש את הקרנבל בריו, לאיטלקים את פסטיבל המסכות בוונציה ולנו את מצעד הגאווה בתל אביב. הרשת הוצפה בתמונות של גאים וגאות שחוגגים את המיניות שלהם, שגאים במי שהם. כמו בכל קיץ היה בזה משב רוח מרענן, וכמובן שלא יכולתי שלא לקחת את זה לסצנה הקטנה שלנו, עולם הספרות. רוב הזירות התרבותיות עוסקות בנושא באופן מוצהר,יש סרטים רבים, סדרות טלויזיה, תערוכות אומנות ועוד.

אבל מה קורה בספרות? ומה קורה בה בארץ? כולנו מכירים את התבנית הקבועה: גבר פוגש אישה\גבר מתאהב באישה, גבר ואישה חיים באושר ועושר. זו התבנית הקלאסית- כמובן שבדרך יש פרידות, ריבים, גילויים מרעישים  אבל הבסיס נשאר. אך מה קורה כשסופרים מעיזים לשבור מוסכמות? כשהם מחליטים לצאת מהתבנית המוכרת? והאם-יש בכלל סופרים כאלה?

הספר הראשון שקראתי בנושא היה ספרה של לימור מויאל “הזיפים של לזרוס“.

כמה חבל שאי אפשר לתאר אנחת סיפוק ענקית, כזו שיוצאת לי בדיוק עכשיו כשאני כותבת על הספר הכה מיוחד הזה. לא פשוט לכתוב ספר על זוגות חד מיניים בלי ליפול לקלישאות או לחלופין לייצר תוכן גרפי שגובל קצת בפורנו. הספר הזה לא עוסק בשום סוגיה שברומו של עולם, הוא לא מתעסק בשאלת הזהות המינית באופן מוצהר אלא הוא פשוט מתאר סיפור אהבה כל כך יפה שנכתב בידיים רגישות שטיפלו בו בצורה כמעט פואטית. הוא נכתב בחכמה רבה ולמרות שהוא עסק בסיפור אהבה בין 2 גברים, העובדה הזו בכלל לא הייתה במרכז אלא האהבה והספר הזה חגג אותה. אהבה כואבת, מדממת, פוצעת, אהבה מכילה, עוטפת ומנחמת- בדיוק כמו שאהבה צריכה להיות. הוא לא נפל לתיאורים קלישאתיים של סצנות סקס (היו אולי 3 לאורך כל הספר), אם כבר ההפך, הן היו סצנות אהבה חושניות, שגרמו לי למחוא כפיים לסופרת (באמת). משפט מסכם: זה לא הכמות אלא האיכות.


הספר השני קוראים לי נינה” מאת נעמה כהן

הספר מתאר את קורותיה של נינה. האמת שעד עכשיו אני לא כל כך יודעת מי זו נינה, מלבד עובדות מאוד שיטחיות לגביה ולגבי הסובבים אותה אין לי תובנות. מבאס. הספר הזה בעיניי מפוספס, אין ספק בכלל שמדובר בסופרת מחוננת. אולי משהו בעריכה התפספס? אולי הקונספט של פרקים שמתחברים לסיפור שלם לא עבד כאן? מה שכן במקרה הזה סך החלקים לא עולה על השלם. נינה היא אמנית בלב, קצת קלישאתית, מיוסרת, מעשנת הרבה, מציירת, שותה ויסקי ועושה סקס. היא אישה שמגלה שהיא אוהבת נשים, שזה לכשעצמו אחלה אבל מה המסר? ההתמודדות? הלבטים? יש נגיעה מאוד שיטחית, מלמעלה בסוגייה החשובה של לצאת מהארון, של קבלה הורית אבל אין באמת התעסקות מעמיקה במה שהיא עצמה חווה בהתמודדות שלה, בתחושות שלה, בתהליך שאותו היא עוברת. אין תהליך אבל יש סקס ומלא ממנו. יש לציין שהוא כתוב מדהים, חושני מאוד ובהחלט מסקרן. אבל קשה לי מאוד כשאני מסיימת ספר ומרגישה שאני לא מכירה את הדמויות.


הספר השלישי “הומו” מאת עומר שטרנברג.

דור הוא הומו, הוא בעצמו לא יודע שהוא הומו, או שהוא בכלל מכחיש. מבחינתו הייתה איזה אפיזודה חולפת בצבא וזהו. הוא סטרייט שהיה פעם עם גבר, גבר שהוא אוהב, גבר שהוא מנסה להתגבר עליו באמצעות נשים, אבל ממש לא משהו רציני (עאלק). הספר הזה מתעסק בעדינות ובצורה נכונה בסוגייה של יציאה מן הארון, של הבנת המיניות, תהליך ההכחשה והקבלה. ולא בדרך של הטפה, אלא באמצעות העיניים של דור. הכתיבה הזכירה לי קצת את התפסן, דור הוא מעין אנטי גיבור: הוא לא הירואי במיוחד והוא אפילו מקיא כשהוא מנסה סקס בשירותים עם גבר נוסף באמצע מסיבת גייז, הוא משתפך בהצהרות אהבה כשהוא מסטול, ולא מהסס לגייס את סטוץ(ית) שהכיר בטינדר כדי לעבוד על ההורים שלו שיש לו חברה. הוא נקלע לסיטואציה “מעניינת” עם טרנסג’נדר ויוצא מהארון אחרי שהוא עובר תאונת דרכים. יש המון סימליות בספר, המון דיסונאס והמון סוגיות יומיומיות, סוגיות בוערות בשיח הישראלי שהוא מטפל בהם באמצעות המפגש של דור עם הדמויות השונות בחייו. מומלץ, בחיי מומלץ.

היו עוד כמה ספרים שעברו תחת עיניי, המסקנות שלי היא שקודם כל יש אמיצים בספרות המקומית וטוב שכך! סוגיית היציאה מהארון היא סוגייה חשובה, היא ראויה וזכאית לכבוד וחובה להעלות אותה לשיח הציבורי גם בזירת הספרות. בעשור האחרון הטעם הספרותי שלי התפתח, איתו הגיעו גם תובנות חדשות- סיפור אהבה טוב חוצה גבולות: של זמן, של מקום ,של גיל והיום אפשר להגיד גם של מגדר ומין. יאללה רוצו לקרוא ספרות גאה.


מאת דקלה פירסט

מה יש בסיפורים על אהבה בין בני אותו המין? הספרים האלה חושפים אותי לעולם שאני פחות מכירה ולסיפורי אהבה שונים. יש בהם דילמות וקשת רגשות שאין בספר על זוגות הטרוסקסואלים. רבות מדובר בהם על קבלה עצמית והתמודדות עם סביבה שלא מקבלת וזה יפה לראות קשר שצומח מזה.

הספר הראשון עליו אני ממליצה הוא Off base מאת Annabeth Albert

לאחר שזאק מסיים את הכשרתו הצבאית כלוחם בקומנדו הימי הוא מחליט לשכור דירה מחוץ לבסיס על מנת לזכות למעט פרטיות ושקט שאולי יעזרו לו להתמודד עם הקשיים והבלבול שהוא חווה בחייו. מכיוון שהוא חי על משכורת צבאית זעומה הוא לוקח על עצמו שכירות בתמורה לשיפוץ המבנה אותו הוא שוכר.

לבועה של זאק נכנס שותף בשם פייק שהוא חבר טוב של אחד מאנשי הצוות של זאק. פייק הוא הבחור המעצבן, הגיי המוצהר שלא עושה הנחות או מתחבא בארון והוא בטוח שזאק פשוט עוד לא יודע שהוא נמשך לגברים. זאק מסכים שפייק יקח לעצמו את החדר הנוסף בבית השכור, בתנאי שלא יתחיל איתו, לא יפלרטט איתו ובכלל שינסה לא להפריע. היחסים בין שני הגברים מתחממים מהר מאוד ומתחיל רומן שבו כל צעד קדימה מחזיר גם שניים אחורה.


הספר השני ברשימה הגאה הזו הוא Bonfires מאת Amy Lane

אהרון הוא סגן השריף המקומי בעיירה תיירותית וקטנה במרכז ארצות הברית, כשהוא מתקרב לגיל 50 ולאחר שגידל 3 ילדים לבד בעקבות מותה של אשתו, הוא מרגיש מוכן לאהבה ולמערכת יחסים.

לארקס הוא מנהל התיכון המקומי, גרוש + 2, עם תפקידו התובעני והיותו חד הורי הוא פשוט נמנע מכל קשר זוגי כמעט עשור.

אהרון ניגש ללארקס ומציע לו להמשיך את שגרת הריצות שלו יחד איתו, כדי שלא ירוץ לבד. הריצות מהר מאוד הופכות לחברות חזקה, לקשר בוגר של שני גברים שכבר שכחו מה זו אהבה ונשיקה ראשונה. הבעיה היא שגם היום לא כל עיר באמריקה מקבלת זוגות חד מיניים, בטח שלא שילוב של מנהל בית ספר אהוב וסגן השריף. גילוי של הקשר בינהם יכול להוביל לאיבוד עבודתם, משפחתם וחייהם.


הספר השלישי והאחרון ברשימה המאוד מצומצמת שלי הוא Beyond the Sea מאת Keira Andrews

באמצע סיבוב הופעות באוסטרליה מחליט טיילור טאנר, חבר בלהקת הבנים הכי חמה בעולם, לעזוב את הלהקה על מנת לגרום לאחיו הקטן להפסיק עם צריכת הסמים. הוא שוכר מטוס פרטי שנקלע למצוקה וצולל לאוקיינוס, מהטיסה שורדים טיילור ובריאן סינקליר טייס המשנה. ביחד הם מנסים לשרוד פגעי מזג אויר, מחלות, רעב, צמא, פחד ובדידות.

בזמן שהם מחכים לחילוץ שלא מגיע הם מגלים שהם נמשכים אחד לשני מה שמעלה בשניהם שאלות של מיניות ותוויות. האם שני גברים סטרייטים שמעולם לא חוו משיכה לצד שני או חשבו שהם אי פעם יהיו עם גבר יכולים להתאהב ולנהל מערכת יחסים חד מינית?

In this article


הצטרף לשיחה

1 comment

  1. סוזנה       הגב

    ממליצה גם על “מרכבות באיילון” הספר שיצא לפני “הזיפים של לזרוס” פרי עטה של אותה סופרת, לימור מויאל!