מה קרה כשבחור ניסה להתנהג כמו כריסטיאן גריי למשך שבוע

7574 0
7574 0

מאת אסתי שלינגר

כריסטיאן גריי, הדמות הראשית בטרילוגיית חמישים גוונים, מתוארת בצורה הטובה ביותר כמנותקת. לא רק מדמויות אחרות או מאירועים בתוך הספר, אלא גם מכל התנהגות אנושית שאפשר להגדיר נורמלית. הוא כונה פסיכופט וסוציופת, כלומר אדם שיכול לעשות ככל העולה על רוחו רק בגלל שהוא עשיר ומיסתורי. רוב הקוראות והצופות באמת רואות אותו כפנטזיה בלתי אפשרית אבל יש קוראות, שלא לדבר על אנה עצמה, שממש מתאהבות בו. ספרים אלו הם רבי מכר ואני לא חושב שאנשים קוראים אותם בשביל תיאורי הנוף והסימבוליות. אבל איך ההתנהגות שלו, וכן גם העגמומיות שלו, יעבדו בעולם האמיתי?

תחילה גילוי נאות, אין לי הרבה כסף. למעשה, רוב הזמן, אין לי כסף בכלל. משמע, בניגוד למר גריי הנכבד, אף אחד לא צריך לסבול את השטויות שלי. אני לא יכול לסמוך על מראה טוב, פנטהאוז מפואר או הליקופטר פרטי שאני מטיס כמו טמבל. ועדיין, ניסיתי לשלב את ההתנהגות שלו לתוך חיי היומיום שלי, ובעיקר למערכת היחסים שלי עם אשתי. השערת המחקר שלי: אין שום סיכוי שהשטויות האלו יעבדו על אישתי.

לחלק מההתנהגות היא לא שמה לב, או שפשוט הניחה שאני מתנהג מוזר, אבל היו שלושה מקרים שבלטו במהלך השבוע שלי כמר גריי.

מבטים מהורהרים

אם יש משהו שכריסטיאן גריי (או לדייקנים מבינכם, השחקן ג’יימי דורנן) מתמחה בו, זהו המבט הלוהט. למרות שרוב המבטים האלו הופיעו בעיקר בסרט הראשון (לפני שאנה הצליחה להפיל את החומות שלו, או שפשוט נמאס לה כבר!). מבטי גריי הם כל כך אינטנסיביים, שחששתי שהוא עומד לעשות חור במסך הטלוויזיה. כשבעיה מתעוררת, הוא נכנס למצב “מבט חודר” עד שמי שמולו נכנע. באופן אישי, אם הייתי רואה מישהו מתנהג ככה בחיים האמיתיים, לא הייתי חושב “וואו, איזה גבר דומיננטי”, הייתי נקרע מצחוק וחושב “האידיוט הזה חושב שמבט חודרני באמת משפיע על מישהו”. למעשה, יש אפשרות שלא הייתי מצליח להתאפק ואומר לו את זה בפנים. בואו נגלה אם אני צודק או שיש איזושהי השפעה למבט החודר.

אישתי שאלה אם אני רוצה להכין היום ארוחת ערב. לא ממש רציתי. במקום להשתמש במילים כמו בן אדם מבוגר, ישרתי את הלסת שלי ונעצתי בה מבט. היא שאלה שוב, כאילו לא שמעתי אותה ואז צעקה את השאלה. אחרי 20 שניות היא הבינה שמתרחש פה משהו ואני נשכתי את הלשון חזק כדי לא להתגלגל מצחוק.

“מה לעזאזל קורה לך? אני רעבה ואין לי זמן לשטויות האלו”, היא צעקה עליי. כבר לא יכולתי לעמוד בזה. איך כריסטיאן גריי מצליח להחזיק את עצמו? בסוף אשתי נכנעה והלכה למטבח להכין משהו. אז טכנית, זה עבד. השגתי את המטרה באותה צורה שבה ילד בן שלוש שמשתולל במכולת כי הוא רוצה ממתק משיג את המטרה. אתה משיג את המטרה, אבל זה בא במחיר של להראות (וכנראה גם להרגיש) כמו טמבל. היא עדיין הכינה ארוחת ערב, אז נקודה לזכותו של כריסטיאן גריי.

תוצאה: זה לא הדליק אותה, אבל בסוף הערב שנינו היינו שבעים.


שימוש בכסף כסמל לגבריות וסקס אפיל

באחת הסצינות בתחילת “חמישים גוונים של אופל” אנה צריכה כסף למשהו (שכחתי למה ואין לי כוח לבדוק). בשיחת טלפון אחת, כריסטיאן מפקיד בחשבונה 25 אלף דולר. אנה תורמת את הכסף כמהלך כוח משלה, דבר שמערער את כריסטיאן, כאילו שזו הפעם הראשונה שהוא חוזה במישהו תורם כסף.

לפני שנמשיך, הערה קטנה לחבר’ה הרווקים בקהל: ברגע שאתה נכנס בברית הנישואין, כבר אין דבר כזה “הכסף שלי”, יש “הכסף שלנו” ויש “הכסף שאני מבזבז על דברים למחשב ומקווה שאשתי לא תגלה שביזבזתי”. כבר אין מקום לקניות אימפולסיביות וכל רכישה גדולה צריכה לקבל אישור מבן הזוג. כך שאין סיכוי שאני אעביר סכום כלשהו לחשבון של אישתי, משום שזה חסר טעם. אני בעצם מעביר את “הכסף שלנו” ממקום למקום. אני צריך לעשות משהו אחר כדי להוכיח שכסף הוא סקסי. ההזדמנות הראשונה לכך עלתה כשנגמר לנו החלב.

שוב, כדי להבהיר את הנקודה שלי: לא מדובר בסכום הכסף שהוצאתי אלא במטרה שמאחורי ההוצאה. בדרך הביתה עצרנו בסופר כדי לקנות חלב. הייתי עייף ולא שמתי לב להזדמנות שנקרתה בדרכי עד שהגענו לקופה. אז לא הייתי מוכן למעמד. בזמן שאשתי עמדה להעביר את כרטיס האשראי שלה כדי לשלם, צעקתי בפתאומיות “לא! אני משלם!” וזרקתי כמה שטרות מקומטים על הדלפק. הקופאית הסתכלה עליי כאילו אני על משהו. בסוף אשתי שילמה על החלב (בדיוק כמו שאנה הייתה עושה!!). בנוסף, שכחתי לקחת חזרה את הכסף שזרקתי על הדלפק. החלב היה טעים, למי שמעוניין לדעת.

תוצאה: המחווה לא הדליקה אותה, אבל השאירה אותה מעט מבולבלת.


התנהגות מינית דומיננטית

יש סצינה ב”חמישים גוונים של אופל” שבו כריסטיאן מחדיר לאנה כדורי Ben Wa לפני שהם הולכים למסיבה של ההורים שלו. שאלתי את אישתי אם היא רוצה לשים Butt Plug לפני שאנחנו הולכים לפגוש את ההורים שלי. היא אמרה לי ללכת לעזאזל.

תוצאה: זה לא הדליק אותה בכלל. להפך. 


לסיכום, רק אחת מהטקטיקות של גריי עברה, בערך, ואני מופתע שאפילו אחת עבדה. כנראה שאפשר להשתמש במבט החודר רק פעם אחת. זה עבד, אבל לגמרי לא בצורה שהתכוונתי אליה. אף אחד לא יסכים להתנהגות מוזרה שכזו על בסיס קבוע. אבל אם המטרה היתה לגרום לאישתי להימשך אליי יותר, אז הניסוי נכשל כשלון חרוץ. אישתי לא רצתה לעשות אותי בשירותים של המסעדה בעוד ההורים שלי מחכים לנו ליד השולחן. ולמעשה, אני חושב שהיא עדיין מבולבלת מכל הדרמה עם החלב.

אין פסול בלהיות עשיר, מרוחק, פסיכופט ומיליונר שמשתמש בכסף שלו כדי להתחבר לאנשים אחרים. אבל אני מתאר לעצמי שאם אני הייתי מתנהג ככה באופן קבוע, אישתי הייתה עוזבת אותי. ואני? אני לא הייתי מאשים אותה.

למקור הכתבה מאתר Cosmopolitan

מה חשבתן על הכתבה? כתבו לנו (גללו מטה לתחתית הסקירה). לכתבות דומות שיכולות לעניין אתכן לחצו כאןלכתבות נוספות של אסתי

In this article

הצטרף לשיחה