מול הכלוב מאת סידני הולסטון

190 0
190 0

כשהיום הכי חסר מזל בחיים הופך לכזה שלא שוכחים.

מאת דולב בן ארוש

כריסי חוזרת לעיר הולדתה, ממנה ברחה בגיל 18, על מנת לשלם דמי ערבות לאחיה, סלייד, עמו ניתקה את הקשר כמעט לחלוטין כשעזבה.
ביום הכי חסר מזל בחייה, היא נזרקת בהודעת SMS, נתקעת בדרך בגלל תקר בגלגל, מגיעה לבית המשפט בכדי לגלות שאין מה לעשות לפני יום המחרת, נתקעת עם העקב ושוברת אותו ואם כל זה לא מספיק, בדרכה חזרה הביתה היא נעצרת על ידי שוטר על מהירות מופרזת.
כריסי מופתעת לגלות שהשוטר שעצר אותה, הוא לא אחר מאשר ג’ק דניאלס (כן, כן, כמו המשקה), חבר ילדות של אחיה והאחד עליו הייתה דלוקה בצעירותה.
השנים שעברו שינו את שניהם לחלוטין. כריסי היא כבר לא הילדה חסרת הביטחון השמנמנה. היא רופאה, יפיפייה ובטוחה בעצמה. ג’ק כבר לא רואה אותה בעיניים המגוננות של פעם, אח זה הדבר האחרון שהוא רוצה שתראה בו.
ג’ק וסלייד אחיה, עדיין נוהגים להיאבק בזירות כלוב, וכריסי שסולדת מאלימות מסרבת לקבל את זה.

האם תצליח לשקם את יחסיה עם אחיה? האם בינה לבין ג’ק תוכל להתפתח מערכת יחסים אמיתית ובוגרת?

על הספר
מול הכלוב נשמע כמו ספר שכבר קראתי. לא מעט רומנים נכתבו על האחות והחבר, מאלו שקראתי זה היה פחות טוב בעיניי.
מדובר בספר קליל, צפוי, ללא פיקים מיוחדים בעלילה (למעט אחד שהגיע לקראת הסוף). יחד עם זאת הוא מסוג הספרים שמתאים לקרוא כשמתחשק משהו קליל ולא מחייב.
לכריסי יש עבר בעייתי, היא סוחבת עמה משקעים רבים. הדמות של ג’ק לעומתה, בנויה פחות. ההקשרים היחידים בהם מתואר עברו הוא בסיפורה של כריסי, וזאת למרות שהספר כתוב בגוף שלישי.

ואם בכתיבה עסקינן, הכתיבה זרמה, אך התקשיתי להבין את הבחירה לגוף שלישי. אני לא נגד, ממש לא, פשוט במקרה הזה הספר התאים לכתיבה בגוף ראשון, לא היה צורך במבט מבחוץ על סיטואציות מאחר ורוב התיאורים היו על כריסי וכיצד היא רואה את הדברים.

לסיכום
כשמתחשק לכן להעביר את הזמן בלי לחשוב יותר מדיי, זה הספר בשבילכן.

מה חשבתן על הסיקור? כתבו לנו (גללו מטה לתחתית הסקירה). לסקירות נוספות של דולב לחצו כאןולספרים  נוספים שיכולים לעניין אתכן

In this article

הצטרף לשיחה