אשתו של מגדל התה מאת דיינה ג’פרסי

513 1
513 1

מאת רחל ביו

העלילה:
גוון, עלמה בריטית בת 19, מתחתנת עם לורנס, אלמן עשיר שמבוגר ממנה ב-20 שנה אחרי הכרות קצרה והתאהבות מהירה. הוא גר בציילון (קולוניה בריטית) וברשותו אחוזה עם מטעי תה. היא עוברת לציילון ומסתגלת לחיים חדשים, שונים מאוד מאלה שהכירה. פתאום עליה לנהל משק בית עם עובדים שאותם היא לא מכירה ואת חלקם אף לא מבינה כי הם לא דוברי אנגלית. בעלה נעלם למרבית שעות היום ומותיר אותה גלמודה. גיסתה, וריטי, מתנחלת בביתם, לא נותנת לה מנוח ואף מנסה להפריד בינה לבין בעלה. ויש גם אמריקאית שמאוהבת בלורנס וצייר מקומי שמערער את עולמה הבטוח של גוון.
בנוסף, מתברר שגוון לא מכירה ממש את בעלה כי לורנס מסתיר עבר טעון וסודי אשר מעיב על נישואיהם. למרות אהבתו הגדולה הוא מסתגר בפניה ומעלים ממנה פרטים חשובים שישפיעו על חייה.
לאחר לילה מפוקפק בנשף אותו גוון לא זוכרת כי הייתה שיכורה כלוט היא נכנסת להריון, ויולדת בליל סערה כשלצידה רק האומנת שלה תאומים לא זהים. אולם משהו בלידה משתבש וגוון נאלצת לקבל החלטה כואבת, כזו שיהיה לה קשה לחיות עמה גם שנים רבות לאחר מכן.

דעתי על הספר:
נקודת החוזקה של הספר בעיניי היא הדמות הראשית שלו, גוון. מבחורה תמימה ופתיה היא מתפתחת לאישה חזקה, בעלת דעה מוצקה, שמצליחה להשתלט על חייה החדשים. גם ברגעי המשבר הלא מעטים שהיא חווה, היא מצליחה לבסוף לקום מחדש על הרגליים. היא לא נותנת לשום דבר להכניע אותה. היא דמות אמינה בעיניי שכן הסופרת מתארת אותה הן ברגעי חולשתה והן בחזקותיה.
דמויות נוספות שהיו בעלות פוטנציאל הן וריטי, גיסתה של גוון, וכריסטינה, אמריקאית עשירה המאוהבת בלורנס. אולם, לטעמי, הן קצת התפספסו שכן למרות שהן מוסיפות קצת “פלפל” לעלילה, זה לא מספיק והסופרת יכלה ללכת איתן רחוק יותר. בכל אופן, אהבתי שג’פריס מתארת כל מיני סוגים של נשים בספר ולא דבקה רק באישה הקטנה והמסכנה שנשארת בבית לגדל את הילדים ולהיענות לכל גחמה של בעלה. היא מתארת גם נשים רווקות זקנות כביכול (במונחים של שנות ה-30 של המאה הקודמת) או אלמנות בעלות אישיות משוחררת שהן לא מסכנות או מעוררות חמלה.
בנוסף, אהבתי את הפן ההיסטורי בספר. ציילון נחשבה למושבה בריטית בעייתית יחסית. הסופרת מתארת, למשל, מאבק המתחולל בין הבריטים לתושבים המקומיים הדורשים זכויות עבודה בסיסיות וגם מאבק פנימי בין התושבים הסינהליסטים שהם בודהיסטים לטמילים בני הדת ההינדית. מעניין היה להכיר היסטוריה חדשה של מדינה שהתמודדה עם הבדלים בין צבעי התושבים ומעמדם.
מדובר בספר מעניין מאוד שחידש לי רבות בעיקר על ההיסטוריה של ציילון. מה גם, מי שמחפשת לקרוא על נשים קצת שונות ממה שהורגלנו בז’אנר, תיהנה מ-“אשתו של מגדל התה”.

לרכישת הספר הדיגיטלי באתר עברית והספר המודפס מאתר ידיעות ספרים

מה חשבתן על הסיקור? כתבו לנו (גללו מטה לתחתית הסקירה). לסקירות נוספות של רחל לחצו כאן, לספרים דומים שיכולים לעניין אתכן לחצו כאן 

In this article


הצטרף לשיחה

1 comment

  1. דורית       הגב

    שלום רחל, סיימתי השבוע לקרוא את הספר ואני שמחה לקרוא את המלצתך. תארת היטב את העלילה והדמויות. הספר נקרא בקלילות. קניתי אותו לחופשה בחו”ל והוא ענה על הצרכים. אהבתי ,גם, לקרוא על ציילון. זו הפעם הראשונה שאני קוראת על ארץ זו ועל תקופה בהיסטוריה שלא הכרתי. לסיכום, אהבתי את הספר .