אחרי המעשים מאת נתנאלה שלזינגר

311 0
311 0

מאת רחל ביו

העלילה:
“אחרי המעשים” עוסק בשתי אחיות מאוד שונות זו מזו שלמרות שגדלו יחד בבית דתי, החיים הובילו אותן לדרכים שונות.
נועה היא בחורה דתייה אדוקה, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית שמתחילה פרוייקט בו היא צופה בטיפולים של המנחה שלה ומנתחת את המטופלים הנראים על המסך. היא היחידה מבין חברותיה שנותרה רווקה ומחפשת חתן שומר מצוות. היא עוברת לגור עם אחותה החילונית הדר ובן זוגה אופיר.
הדר, האחות הקטנה שחזרה בשאלה, היא חכמה, חדה ושנונה כאחותה הגדולה אך יותר פרועה ממנה. אוהבת לבדוק ולפרוץ גבולות. היא סטודנטית לעיצוב בבצלאל וחיה עם אופיר בן זוגה. היא מתחילה עבודה חדשה במשרד נסיעות דתי ומתעניינת באבשלום, הבוס שלה שחזר בתשובה ומאתגר אותה מבחינה מחשבתית.
אופיר בחור חילוני, מעין מלח הארץ. מושבניק לשעבר שעבר לגור בעיר הגדולה, חייל קרבי לשעבר, מדריך טיולים שמחובר לאדמה, לארץ ולמשפחה. הוא קרוע בין שתי האחיות – הדר שאוהבת אותו בכל נפשה וגופה ונועה המיסתורית בעיניו שמסקרנת אותו וגורמת לו לגלות את עצמו מחדש.
החיים ביחד מזמנים לשתי האחיות מבחנים שכן היחסים ביניהן מתערערים כשנועה מגלה בה רגשות באופיר שבעצמו מפתח כלפיה רגשות. מצד שני, היא יודעת שהוא לא בשבילה והיא מתחילה לצאת עם בחור דתי בשם עמיחי שהוא גם אחד המטופלים בהם היא צופה.
עם מי נועה תהיה בסוף – אופיר שמעיר בה רגשות ותשוקות שלא הכירה או עמיחי שהוא כל מה שחיפשה בחתן ראוי והכי מתאים לעולם המוכר והבטוח שלה? כיצד תגיב הדר כשתגלה על רגשותיה של נועה?

דעתי על הספר:
מזמן לא נסחפתי ככה אחרי ספר וסיימתי אותו תוך יומיים. היה לי קשה להניח אותו מהיד למרות שהוא לא חף מבעיות.
קל מאוד להזדהות עם הדמויות הראשיות שכן שלזינגר מתארת אותן לפרטי פרטים: כל רגש, מחשבה ותנועה שלהן מתועדים. היא גם מתארת בהרחבה ובאופן לא שיפוטי ולא ביקורתי את הקונפליקט המרכזי בין שתי האחיות – האמונה הכמעט עיוורת של נועה בדת מול הבעיטה במוסכמות של הדר. קשה מאוד לתפוס צד ולהגיד מי צודקת כי שתיהן צודקות בדבר אחד אבל טועות באחר. אין פה נכון או לא כי שתיהן אנושיות מאוד.
למרות זאת, מדובר בספר לא פשוט לקריאה שכן צורת הכתיבה של הסופרת הקשתה עליי בהתחלה את רצף הקריאה. אין מירכאות כשאחת הדמויות מדברת, וכששלזינגר עוברת מגוף ראשון לשלישי לא תמיד מובן מי הדובר. בנוסף, לפעמים באותו פרק ישנם מעברים בין הדוברים בלי שהסופרת מציינת מי מדבר. הפרק יכול להתחיל עם נועה כדוברת ולהסתיים בתיאור רגשותיו של אופיר. בהתחלה זה הקשה עליי אך מהר מאוד הצלחתי להבחין מי הדובר – מפני שהם מאוד שונים – ולהתגבר על הבעיה.
אני מאוד אהבתי את הספר, בעיקר בגלל הדמויות הראשיות שהן מיוחדות ומאוד אנושיות.

מה חשבתן על הסיקור? כתבו לנו (גללו מטה לתחתית הסקירה). לסקירות נוספות של רחל לחצו כאןלרכישת הספר הדיגיטלי באתר עברית והספר המודפס באתר הוצאת מודן

In this article

הצטרף לשיחה