התינשאי לי מאת טיילור ג’נקינס ריד

1052 0
1052 0

לרכישת הספר מאתר בוקסילה

סקירתה של ריצ’ל קורנפלד

על הספר הזה לא שמעתי עד שהוא יצא בהוצאת “ספר לכל” תקציר הספר נשמע כמו ספר קיטשי וקליל, והחלטתי לתת לו צאנס.

הספר הוא ספר בודד וזהו סיפורה של אלזי.

אלזי יוצאת ערב גשום אחד לאסוף מגש פיצה מהפיצרייה האהובה עליה. בזמן ההמתנה לפיצה היא פוגשת את בן. בין השניים יש כימיה מוזרה ומדליקה ומהר מאוד משהו מתפתח בניהם עד שאירוע טרגי משנה הכל

מה קרה? איך הקשר בין בן לאלזי? תקראו ותגלו

אני מאוד חצוייה לגבי הספר הזה. הוא לא קיטשי וקליל כמו שחשבתי שהוא יהיה, אבל יש בו משהו שהצליח למשוך אותי. זה רומן שקופץ בין העבר להווה ומסופר מנקודת המבט של אלזי. רעיון העלילה של הספר מוצלח ומעניין, אבל לדעתי חסר קצת עומק לסיפור.

אני לא יודעת אם הבעיה בכתיבה או בתרגום, אבל הכתיבה לא זרמה לי. היו יותר מדי מקומות שהרגיש לי שמתוארים פשוט לא טוב… “אני קמה”, “אני הולכת”. הרגיש לי קצת כמו “דנה קמה דנה נמה”. התרגום של הספר היה סביר לדעתי. לא נתקלתי בהרבה טעויות הדפסה אבל היו מילים שתורגמו מילולית מדי (הרגיש לי קצת כמו תרגום של גוגל טרנסלייט) ולאורך כל הספר החסירו את האו י’ ולא ניקדו את המילה. לי אישית זה מאוד מאוד מציק.

אהבתי את הדמות של בן. הוא מתואר כהגבר המושלם: חתיך, ג’נטלמן, יש לו עבודה וכסף ומדי פעם גם קצת מאצ’ו… רציתי עוד ממנו.

את הדמות של אלזי אהבתי ושנאתי ביחד. היא בחורה שקטה, חכמה (אהבתי את זה שהיא ספרנית) קצת צינית, נאמנה וגם קצת עקשנית. הצלחתי להתחבר אליה ולהרגיש את האבל והכאב אבל לפעמים הרגשתי שהוא מתואר בצורה שטחית מדי. היו מקומות שהיא התנהגה כמו כלבה או שהיא עצבנה ושעממה אותי ורציתי לתת לה סטירה שתתעורר.

אהבתי את דמויות המשנה בספר, במיוחד את ג’ורג שגרם לי לחייך. לספר הזה אני נותנת 2.5-3 כוכבים. הוא לא רע אבל יכל להיות הרבה יותר חזק.

In this article

הצטרף לשיחה